דברים לעשות בפטרה

הפארק הארכאולוגי של פטרה

הפארק הארכאולוגי של פטרה מגן על העיר הנבטית העתיקה בהרים הסמוכים לוואדי מוסא. הנוף הארכאולוגי הרחב כולל מצוקי אבן חול אדומה, עמקים טבעיים, חזיתות חצובות, מבנים חופשיים, קברים, מקדשים ודרכים עתיקות.

מיקומה של פטרה בצומת שיירות בין ערב, מצרים, סוריה־פיניקיה, יוון ורומא מסביר את המגוון התרבותי ואת הממדים המרשימים שלה.

רוב המבקרים נכנסים דרך הסיק וממשיכים אל האוצר ואל העמק המרכזי. המסלול מגיע גם לרחוב החזיתות, לתיאטרון, לקברים המלכותיים, לרחוב העמודים, למקדש הגדול, לקסר אל־בינת ולאזור מוזיאון פטרה.

הליכות ארוכות יותר מובילות אל אתר ההקרבה הגבוה, אד־דיר ותצפיות מעל העמק. נעלו נעליים יציבות, קחו מים ובדקו את תנאי הגישה הרשמיים.

האתר הרשמי →

הסיק

הסיק הוא הכניסה המזרחית הדרמטית לפטרה, נקיק אבן חול טבעי המוביל אל האוצר. הוא נוצר בעקבות סדקים גאולוגיים ובהמשך שימש דרך גישה לעיר הנבטית.

המעבר מתפתל בין קירות גבוהים וצרים, בגוני אדום, כתום, צהוב וורוד.

לאורך הדרך אפשר לראות ריצוף עתיק, גומחות, כתובות, פרטים חצובים, תעלות ושרידים של מערכות לשליטה במים. המהנדסים הנבטים שילבו את הנקיק במערכת המים של פטרה וניהלו בו זרימה עונתית.

ההליכה ממרכז המבקרים דרך הסיק אל האוצר היא דרך הגישה המרכזית. עם זאת, משטחים לא אחידים, שינויי צל, תנועת בעלי חיים ולעיתים נגר מים משפיעים על החוויה.

לכו בנעליים תומכות, קחו מים ואל תיגעו במונומנטים. בדקו הנחיות רשמיות, במיוחד לאחר מזג אוויר חריג.

האתר הרשמי →

אל־חזנה (האוצר)

אל־חזנה, המכונה בדרך כלל האוצר, הוא המונומנט החצוב המפורסם ביותר בפטרה. הוא ניצב במקום שבו הסיק הצר נפתח אל העיר העתיקה, ויוצר אחד המראות הארכאולוגיים המרשימים בירדן.

חזית אבן החול האדמדמה מתנשאת לגובה של כ־39.5 מטר ומשלבת מסורות חציבה מקומיות עם צורות אדריכליות בהשראה הלניסטית.

למרות שמו, ככל הנראה מדובר במאוזוליאום מלכותי ולא במחסן אוצרות. חוקרים רבים מקשרים את בנייתו למלך הנבטי חרתת הרביעי, בין 9 לפני הספירה לשנת 40 לספירה.

העיטור כולל כותרות קורינתיות, גריפונים מכונפים, כלים, עיטורי צמחים, אמזונות ודמות מרכזית המזוהה עם איזיס. הקדישו זמן לחזית ולסביבתה, אך אל תטפסו ואל תגעו בגילופים.

האתר הרשמי →

אד־דיר (המנזר)

אד־דיר, המכונה באופן מסורתי המנזר, הוא אחד המונומנטים הגדולים והמרשימים בפטרה. הוא חצוב במצוק של ג׳בל א־דייר, וחזיתו הרחבה מגיעה לכ־46.77 מטר רוחב ולכ־48.3 מטר גובה.

עיטורו מאופק יותר מזה של האוצר, ובמקום דמויות מפוסלות רבות מופיעות גומחות.

המבנה נבנה ככל הנראה בסוף המאה הראשונה או בתחילת המאה השנייה לספירה, אולי בתקופת המלך רבאל השני. בהמשך שימש האולם כקפלה נוצרית, והצלבים החצובים מסבירים את שמו הערבי המודרני.

המסלול המקובל מתחיל ליד קסר אל־בינת ועולה כ־800 מדרגות לאורך כ־1.6 קילומטרים. נעלו נעליים יציבות, קחו מים ובדקו את תנאי השביל.

האתר הרשמי →

הקברים המלכותיים של פטרה

הקברים המלכותיים של פטרה הם ארבע חזיתות קבורה מונומנטליות החצובות במדרון המערבי של הר חובתה. מיקומם הגבוה משקיף על העמק המרכזי ומשלב ארכאולוגיה, גאולוגיה ונוף.

הקבוצה כוללת את קבר הכד, קבר המשי, הקבר הקורינתי וקבר הארמון.

קבר הכד הוסב מאוחר יותר לכנסייה ביזנטית. אבן החול בעלת הפסים הטבעיים של קבר המשי יוצרת חזית ייחודית, הקבר הקורינתי מזכיר את האדריכלות בהשראה הלניסטית של האוצר, וקבר הארמון הוא הגדול והמורכב בקבוצה.

מדרגות, קרקע לא אחידה, שמש ישירה ומעט צל הופכים נעליים תומכות ומים לחשובים. אל תטפסו על הגילופים ובדקו את תנאי השבילים.

האתר הרשמי →

התיאטרון של פטרה

התיאטרון של פטרה הוא חלל גדול וחצי־עגול להופעות ולאספות, החצוב ישירות במדרון אבן החול. הוא ניצב ליד רחוב החזיתות והקברים המלכותיים, מתחת לאתר ההקרבה הגבוה.

בניגוד לתיאטרון רומי העומד בפני עצמו, חלק גדול מהאודיטוריום נחצב מתוך קיר סלע רציף.

המבנה התחיל ככל הנראה בתקופה הנבטית והותאם מאוחר יותר תחת השלטון הרומי. אזור הישיבה כולל מדרגות אנכיות ומעברים אופקיים, בתבנית עולה דמוית פרסה.

בניית התיאטרון פגעה בקברים חצובים קדומים, ששרידיהם נראים סביב אזור הישיבה העליון. עובדה זו הופכת אותו למקום חשוב להבנת ההתפתחות העירונית והציבורית של פטרה.

הישארו בשבילים ואל תטפסו על האבנים.

האתר הרשמי →

מקדש קסר אל־בינת

קסר אל־בינת, המכונה גם ארמון בת פרעה, הוא המקדש החופשי המרכזי שנותר בפטרה. הוא ניצב ליד הקצה המערבי של רחוב העמודים, בתוך מתחם קדוש שהיה אחד המרכזים הדתיים החשובים בעיר.

השם הערבי מקורו באגדה מקומית מאוחרת ולא בהיסטוריה המקורית של המקדש.

המבנה כמעט מרובע ומשקף מסורות אדריכליות הלניסטיות. הוא מתוארך ככל הנראה למחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה, וחוקרים מקשרים אותו בדרך כלל לדושרא, האל הזכרי הראשי של הנבטים.

תעלות המים הסמוכות מדגימות את תכנון המים של פטרה, ושער הטמנוס מסמן את הגישה הטקסית. פעלו לפי הנחיות הגישה הרשמיות ואל תטפסו על השרידים.

האתר הרשמי →

מתחם הכנסיות של פטרה

מתחם הכנסיות של פטרה כולל שלוש כנסיות ביזנטיות שנבנו מעל מבנים וקברים נבטיים קדומים. הוא כולל את כנסיית הרכס, הקפלה הכחולה וכנסיית פטרה הגדולה, במיקום מוגבה המשקיף על העמק המרכזי.

המבנים בולטים במיוחד בשימוש החוזר בחומרים ובמאפייני ניהול המים.

הכנסייה המרכזית ידועה ברצפת הפסיפס שהשתמרה בה. המדליונים מציגים בעלי חיים, ציפורים, אנשים, צמחים, כלים ודמויות המייצגות את עונות השנה, האוקיינוס, האדמה והחוכמה.

מתחת לכנסיית הרכס נמצא בור מים גדול לאיסוף גשם, ובעמודי הקפלה הכחולה נעשה שימוש בארבעה עמודי גרניט מצרי כחול.

הישארו בשבילים המסומנים והגנו על הפסיפסים.

האתר הרשמי →

פטרה הקטנה (סיק אל־בריד)

פטרה הקטנה, המכונה גם סיק אל־בריד, היא אתר נבטי מצפון לעיר המרכזית של פטרה. ככל הנראה שימשה תחנת שיירות בנתיבים שחיברו את דרום ערב לעזה, ובה יכלו סוחרים לנוח, לאכול, להחליף סחורות ולהצטייד במים.

הכניסה עוברת דרך נקיק טבעי צר באבן החול.

בפנים תמצאו חזיתות חצובות, חצרות, בורות מים, סכרים, תעלות וחדרי אוכל חצובים. כמה טריקליניומים, חדרי אוכל, מעידים אולי על סעודות רשמיות, אירוח או סעודות פולחניות.

אזור ביידה הרחב מוסיף הקשר ארכאולוגי, כולל יישוב חקלאי נאוליתי וכנסייה מאוחרת. הקרקע אינה אחידה, השמש חשופה והצל מוגבל; קחו מים והגנה מהשמש.

האתר הרשמי →

ג׳בל הארון

ג׳בל הארון, או הר אהרן, הוא הר קדוש מדרום־מערב לפטרה. מסורות מקומיות, מקראיות ואסלאמיות מזהות אותו כמקום קבורתו של אהרן, אחיו של משה.

מקדש קטן בעל כיפה לבנה בפסגה נראה מחלקים רבים של פטרה, והמיקום הגבוה מעניק תצפיות על הרי פטרה, ואדי ערבה ורכס אשארה.

ההר משמר עדויות לשימוש דתי ממושך, ובהן מנזר ביזנטי מן המאות הרביעית והחמישית ומקדש פסגה שהוקם במאה הארבע־עשרה. השביל הרשמי מתחיל ליד עמוד פרעה ונמשך כשבעה קילומטרים לכל כיוון.

המסלול דורש תכנון, מים ומזון. נעלו נעלי הליכה, היצמדו לשבילים המסומנים ובדקו את תנאי הגישה לפני היציאה.

האתר הרשמי →