דברים לעשות בבאלי, אינדונזיה

אובוד

אובוד היא מרכז תרבות ואמנות במרכז באלי, מוקפת בשדות אורז, עמקי נהרות וצמחייה טרופית. בעיר תמצאו חיי כפר, גלריות, שווקי מלאכה, מקדשים, מרכזי רווחה, מסעדות ומופעי תרבות.

השתמשו בה כבסיס לטיולים בטרסות האורז של טגלאלאנג, בשבילי יער, במפלים ובקהילות כפריות. טקסי מקדש, הכנת מנחות, תהלוכות, ריקוד, מוזיקה, ציור וגילוף בעץ עדיין נוכחים בחיי היומיום.

חלקים מהמרכז נוחים להליכה, אך גבעות, כבישים צרים, תנועה ואתרים מרוחקים הופכים את התחבורה לשימושית. שעות הבוקר מתאימות לטיולי שדות ולביקור שקט יותר במקדשים.

לבשו לבוש צנוע באתרים קדושים ופעלו לפי ההנחיות המקומיות.

האתר הרשמי →

מקדש טנאה לוט

מקדש טנאה לוט הוא אחד ממקדשי הים הידועים ביותר בבאלי, והוא ניצב על תצורת סלע מול החוף ליד כפר ברבאן שבטבאנאן. הגלים מקיפים את הסלע ויוצרים נוף חופי וסילואטת שקיעה המזוהים עם האי.

המבקרים עוברים בנוף תרבותי מפותח עם נקודות תצפית, שבילים, חנויות, מסעדות, שירותי מידע ומקדשים סמוכים, בהם פורה באטו בולונג ופורה פקנדונגן. בבוקר האור רך יותר ולעיתים יש פחות מבקרים, אך הגאות משפיעה על הגישה לאזור הסלע.

הימנעו ממשטחים רטובים ומאזורים מוגבלים. טנאה לוט הוא עדיין אתר קדוש פעיל, ולכן חשוב ללבוש בגדים צנועים ולכבד את הוראות הטקסים.

האתר הרשמי →

מקדש אולוואטו

מקדש אולוואטו, או פורה לוהור אולוואטו, הוא מקדש ים הינדואי חשוב בחצי האי בוקיט שבדרום־מערב באלי. הוא ניצב על מצוק גיר בגובה של כ־70 מטרים מעל האוקיינוס ההודי ומציע נופי חוף רחבים ונקודות שקיעה מרשימות.

במתחם תמצאו שערים מסורתיים, מקדשים פנימיים, חצרות חיצוניות ושבילים לאורך המצוק. מופע קצ'אק באזור הרחב יותר משלב קריאות, תנועה, סיפור מהרמאיאנה ונוף שקיעה.

הקדש הפנימי מיועד למתפללים הינדואים. לבשו בגדים צנועים ופעלו לפי כללי הלבוש.

שמרו על חפצים רפויים ליד המקוקים ארוכי־הזנב, והיזהרו בשבילים חשופים, לא אחידים או חלקלקים.

האתר הרשמי →

טרסות האורז של טגלאלאנג

טרסות האורז של טגלאלאנג יוצרות נוף חקלאי מרשים מצפון לאובוד, שבו שדות האורז יורדים במדרגות מעוצבות לאורך עמק צ'קינג. מדרונות ירוקים, רכסים צרים, דקלי קוקוס, נקודות תצפית וכפרים חקלאיים יוצרים מראה המשתנה לפי עונות הזריעה, הצמיחה והקציר.

הטרסות מדגימות את מערכת הסובאק של באלי, המקשרת תעלות מים, חקלאים, מקדשים, טקסים ואחריות משותפת. אפשר להתחיל מנקודות תצפית לצד הדרך ולרדת לעמק בשבילי הטרסות.

המסלולים הנמוכים מציעים מבט קרוב יותר על תעלות ההשקיה והעבודה החקלאית, אך העלייה חזרה עשויה להיות מאומצת. נעלו נעליים עם אחיזה טובה, הביאו מים וכבדו את השדות כאדמה חקלאית פעילה.

האתר הרשמי →

שמורת יער הקופים הקדוש

שמורת יער הקופים הקדוש, הידועה גם בשם Mandala Suci Wenara Wana, היא יער מוגן ומתחם מקדשים בפדאנגטגאל שבמרכז אובוד. שבילים מוצלים עוברים בצמחייה טרופית צפופה, אבנים מכוסות טחב, ערוצים, גשרים ואזורים שבהם חיים מקוקים ארוכי־זנב.

השמורה משלבת שימור טבע, פולחן הינדואי באלינזי וניהול מסורתי של הכפר. בתחומה נמצאים שלושה מקדשים חשובים: פורה דאלם אגונג פדאנגטגאל, פורה בג'י ופורה פראג'פאטי.

המקוקים חיים בסביבה כמעט פראית ואינם מבויתים. פעלו לפי הוראות השמורה, אל תיגעו בהם או תאכילו אותם, אבטחו חפצים רפויים ואל תרדפו אחריהם או תדחקו אותם לפינה.

לבשו בגדים מכבדים וצפו לשבילים לא אחידים ולעיתים חלקלקים.

האתר הרשמי →

מקדש טירטה אמפול

מקדש טירטה אמפול הוא מקדש מים הינדואי קדוש בכפר מנוקאיה, ליד טמפקסירינג. המעיין הקדוש מזין את בריכות הטבילה, בעוד שערים מגולפים, מקדשים, חצרות, מנחות ומים זורמים יוצרים אווירה של פולחן פעיל.

החוויה המרכזית היא צפייה בטקס מֶלֻקַאט או השתתפות בו, טקס היטהרות המתבצע מתחת לזרמי מים. לבריכות ולמזרקות מטרות דתיות שונות, לכן פעלו לפי הוראות אנשי המקדש, מדריכים ומתפללים במקום.

הביאו בגדים יבשים אם אתם נכנסים למים והשתמשו בסרונג ובאבנט הנדרשים. המעיין קשור להשקיה ולאגן נהר פקריסאן, חלק מהמורשת התרבותית הרחבה של באלי.

לבשו בגדים צנועים ואל תפריעו לתפילות.

האתר הרשמי →

מקדש אולון דאנו ברטן

מקדש אולון דאנו ברטן ניצב לצד אגם ברטן בכפר צ'נדיקונינג, ברמות בדוגול הקרירות של באלי. ערפל, גבעות מיוערות, מים שקטים ואוויר הרים מעצבים את הביקור, וחלקים מהמתחם נראים כאילו הם צפים כאשר האגם מקיף את בסיסם.

המבקרים חוקרים גנים מטופחים, חצרות, מקדשים, שערים ונקודות תצפית לצד האגם, כולל פורה לינגה פטאק בעל שלוש הקומות. המתחם מוקדש בין היתר לדווי דאנו, אלת האגם, ולשילוש ההינדואי ברהמה, וישנו ושיווה.

סטופה בודהיסטית סמוכה משקפת את ההיסטוריה הדתית הרב־שכבתית של האזור. אגם ברטן מספק מים לחקלאות ולמטעים.

לבשו בגדים צנועים והישארו מחוץ לאזורי פולחן מוגבלים.

האתר הרשמי →

מקדש טמן איון

מקדש טמן איון הוא המקדש המלכותי לשעבר של ממלכת מנגווי, במנגווי שבמחוז באדונג. שמו פירושו “גן יפה”, והוא מתאים לשטחיו הרחבים, לתעלות המים, לעצים ולחצרות המתוכננות בקפידה.

מבחוץ המים מעניקים למתחם מראה של אי צף. המלך אי גוסטי אגונג פוטו הקים את המקדש בשנת 1634.

הוא שירת את משפחת המלוכה של מנגווי, כיבד שליטים קדומים ופעל גם כמקדש מים אזורי חשוב.

המבקרים עוברים בחצרות מדורגות המופרדות בקירות ובשערים, ובהן גנים, בריכות, שבילים ומגדלי מֶרוּ גבוהים המסמלים הרים קדושים. טמן איון נותר אתר פולחן פעיל.

לבשו בגדים צנועים, פעלו לפי ההנחיות והשאירו זמן להליכה רגועה במתחם.

האתר הרשמי →

הר באטור

הר באטור הוא הר געש פעיל בקינטמאני שבמחוז בנג'לי, המתנשא לגובה 1,717 מטרים לצד אגם באטור בצורת קשת. הנוף סביבו הוא חלק מגאופארק באטור של אונסק״ו, המוכר בזכות הגאולוגיה הגעשית, המורשת התרבותית, המגוון הביולוגי והקשר לקהילות המקומיות.

החוויה הקלאסית היא טיול לפני הזריחה אל הפסגה או אל הרכס העליון. המסלול עובר באדמה געשית, חול רופף וקטעים סלעיים, ונפתח לנופים של האגם, דופנות הקלדרה, הר אבאנג והר אגונג.

הטיפוס דורש יציבות וכושר סביר, במיוחד בירידה על חצץ חלקלק. נעלו נעליים עם אחיזה טובה, הביאו מים ובגדים חמים.

בדקו מראש מידע רשמי על מצב הר הגעש, גישה לשבילים, רישום והסדרי הדרכה מקומיים.

האתר הרשמי →